משמעות אמירות אלו מתחזקת ככל שנערכים יותר מחקרים בתחום זה.
לאחרונה התפרסם מאמר חדש (Wennberg et al, 2014) בכתב העת Public Health Nutrition שהציג ממצאים כי הרגלי ארוחת בוקר לקויים בקרב מתבגרים יכולים לנבא סינדרום מטבולי בבגרות.
הרגלים לקויים אלו הוגדרו כהימנעות מאכילת ארוחת בוקר או אכילת ארוחת בוקר דלה כגון שתייה או אכילת משהו מתוק בלבד.
ממצאים אלו המבוססים על מחקר עוקבה שנמשך 27 שנים, הראו כי הרגלי ארוחת בוקר לקויים בגיל 16 מנבאים השמנה מרכזית ויתר גלוקוז בצום בגיל 43.
סינדרום מטבולי (תסמונת מטבולית) הוא מקבץ גורמי סיכון הכולל השמנה בטנית, פרופיל שומני דם לקוי, יתר לחץ דם, ויסות לקוי של גלוקוז בדם ועוד. גורמי סיכון אלו מקושרים לסיכון מוגבר למחלת לב ולתמותה מוקדמת.
חשוב לי לציין כי ממצאי המחקר עלולים לעמוד בסתירה לתחושות של חלק מהמתמודדים בעודף משקל.
במקרים מסוימים בהם אני נוהג להמליץ למטופלי להקפיד על אכילת ארוחת בוקר באופן קבוע, התשובה שאני מקבל היא: 'אכילת ארוחת בוקר גורמת לי לפתיחת התיאבון ולאכילת יתר במהלך כל היום'.
במרבית המקרים ההמלצה שלי למטופלים אלו לתת הזדמנות לתפריט שאני מציע מתוך הנחה ששינוי כל הרכב התזונה ולא רק ארוחת הבוקר יאזן את תחושות הרעב והשובע.
כלומר, במטרה לקדם טוב יותר את הבריאות מומלץ לערוך שינוי מלא של התזונה הכולל הרגלי תזונה (ארוחות מסודרות, אכילה בנחת, לעיסה איטית) והרכב תזונה המותאם באופן אישי (תשתית תזונתית בתוספת מזונות פונקציונליים).