תזונה פונקציונלית - חמאה מזוקקת (גהי) ובריאות: ידע קדום ומודרני על מזון פונקציונלי מסורתי
דף הבית >> מזונות פונקציונליים בריאים >> שומנים ושמנים >> חמאה מזוקקת (גהי) ובריאות: ידע קדום ומודרני על מזון פונקציונלי מסורתי

חמאה מזוקקת (גהי) ובריאות: ידע קדום ומודרני על מזון פונקציונלי מסורתי

חמאה מזוקקת מוכרת בשמות פופולריים כמו חמאת גהי או בשמות מסורתיים שונים הכוללים גהי (Ghee), סמנה או ניטר קיבה (Niter kibbeh) והיא משמשת זה אלפי שנים כמזון וכאמצעי ריפוי. כבר בעולם העתיק גילו ההודים, שחימום חמאה גורם להיפרדותה לשכבות, וכי השכבה האמצעית היא בעלת ערך תזונתי ובריאותי. בנוסף, היא נשמרת לאורך זמן ואינה מתקלקלת.

עד היום, גהי או סמנה הוא מזון פונקציונלי בסיסי בהודו ובתרבויות נוספות, כגון תימן, אתיופיה, דרום אסיה, מצרים, המזרח התיכון, מרוקו וצפון-מזרח ברזיל.

על פי רפואות מסורתיות, שילוב של צמחי מרפא עם חמאה מזוקקת מסייע לספיגת החומרים הרפואיים בגוף.

מאמר זה יסקור את השימוש המסורתי בחמאה מזוקקת באופן כללי ובשילוב עם צמחי מרפא. בנוסף ייתן מענה לשאלות שונות, למשל: האם חמאה מזוקקת תורמת לבריאות? מה עדיף לצרוך, חמאה או מרגרינה?

גהי בתרבות ההודית

התרבות ההודית כוללת מגוון רחב של מזונות וצמחי מרפא בעלי איכויות ריפוי למחלות שונות. אחד המזונות הבולטים הוא חמאה מזוקקת, או בשמה ההודי, גהי. הרפואה ההודית מייחסת לה השפעות בריאותיות רבות, פיזיות ומנטליות. גהי היא מרכיב חשוב בתרבות הקולינרית ההודית, היא מהווה מזון פונקציונלי ומשמשת לבישול ולתיבול מזונות שונים. ברפואה ההודית היא משמשת כמדיום הקושר רכיבים פעילים של צמחי מרפא ומסייע לספיגתם בגוף.

גהי היא חמאה שחוּממה וחלק ממרכיביה הוסרו. בתהליך החימום החמאה נפרדת לשלוש שכבות: שכבה עליונה קצפית, שכבה תחתונה כמשקע בתחתית הסיר (שתי שכבות אלו מקורן בחלבוני חלב), ושכבה אמצעית - נוזל שומני מוזהב המתגבש לאחר התקררותו. זוהי למעשה חמאה מזוקקת.

לחמאה מזוקקת חיי מדף ארוכים, בפרט אם היא מאוחסנת במקרר. גם מחוץ למקרר היא נשמרת טוב יותר באופן משמעותי לעומת חמאה.

גהי מכינים בעיקר מחלב פרה ומחלב בופאלה.

שימושים טיפוליים מסורתיים עם גהי

* השימושים המוזכרים להלן מקורם בידע מסורתי שמקורו באיורוודה ותרבויות מסורתיות נוספות, אשר אינם בהכרח מגובים במחקרים.

  • גהי מחלב פרה הוא בעל פעילות מזינה, מחזקת, משפרת זיכרון ויכולת מנטלית, משפרת קול, יופי וגוון עור, מקררת, תומכת קיבה, מסייעת בהפרשת מיץ מרה ותומכת בפעילות הכבד (Nadkarni K.M. 2005a)
  • גהי לבדו או בתוספת דבש וצמחי מרפא משמש למריחה על פצעים, על נפיחות דלקתית ועל שלפוחיות, לצורך החשת תהליכי ריפוי (Nadkarni K.M. 2005b)
  • גהי מחלב בופאלה יעיל לטיפול בטחורים ובשלשול, משפיע לטובה על איכות הזרע ותומך בפעולת הלב (Nadkarni K.M. 2005c).
  • גהי מחלב נאקה תומך בפעולת הקיבה ובעל פעילות מקררת. כמו כן, משמש לטיפול בעווית שרירים, בתולעים ובצרעת (Nadkarni K.M. 2005c)

שילוב גהי עם צמחים שונים על פי הרפואה ההודית

* השימושים המוזכרים להלן מקורם בידע מסורתי ואינם בהכרח מגובים במחקרים.

  • שילוב של גהי וכורכום משמש להקלה על שיעול (Nadkarni K.M. 2005d)
  • שילוב של גהי ולבונה (Boswellia spp.) משמש לטיפול בזיבה (gonorrhoea) ובעגבת (syphilis) (Nadkarni K.M. 2005e)
  • שילוב של גהי עם תערובת צמחים שונים כגון קצח (Nigella sativum), כמון (Cuminum cyminum), אניס (Pimpinella anisum), כוסברה (Coriandrum sativum), זנגביל (Zingiber officinalis), פלפל ארוך (Piper longum) ועוד, משמש לטיפול בחום גבוה ובאובדן תיאבון (Nadkarni K.M. 2005f)
  • זרעי חילבה (Trigonella foenum-graecum) מטוגנים בגהי, בתוספת זרעי אניס (Pimpinella anisum), משמשים לטיפול בשלשול (Nadkarni K.M. 2005g)

חוק ההתיישנות – כמה זמן ניתן לשמור גהי?

* השימושים המוזכרים להלן מקורם בידע מסורתי ואינם בהכרח מגובים במחקרים.

  • גהי בן למעלה מ–10 שנים מתאפיין בריח חריף ובצבע חום-אדמדם, והוא בעל ערך רב בשימוש חיצוני לדלקת הצדר (קרום הריאה) - (pleurisy) ולכאבי מפרקים (Nadkarni K.M. 2005b)
  • גהי בן 100 שנים, מרקמו קשה, הוא יבש וכמעט נטול ריח. לפני השימוש בו שוטפים אותו מספר פעמים במים קרים ולאחר מכן משפשפים אותו עם מים קרים עד שנוצר נוזל קצפי המשמש למשיחה. לנוזל זה השפעה מקררת ומרככת על העור ונעשה בו שימוש כנוזל משיחה במחלות כגון אפילפסיה, כאבים עצביים, שיתוק, כאב ראש, אסתמה, בעיות ראומטיות, תחושת שריפה בכל הגוף, בידיים או בכפות הרגליים. בנוסף, הוא בעל מוניטין רב בהורדת חום (Nadkarni K.M. 2005b, Nadkarni K.M. 2005c)
  • גהי מיושן מעורב באבקת זנגביל יבש משמש לטיפול בכאבים בחזה (Nadkarni K.M. 2005c)

גהי, סמנה, ניטר קיבה או גהי-יו

בנוסף לגהי מהתרבות ההודית, ניתן למצוא חמאה מזוקקת בעלת גוון מוזהב בחברות מסורתיות נוספות כמו ארצות ערב שם היא נקראת סמנה, באתיופיה שם היא נקראת ניטר קיבה (קיויה/קיבה) ובקרב שבט בני המנשה שם היא נקראת גהי-יו. היקף השימוש בחמאה מזוקקת באזורים שונים בעולם, מעיד על החשיבות של מוצר מזון זה בתרבויות מסורתיות.

גהי-יו של בני שבט המנשה

גהי בשפת בני המנשה נקרא גהי-יו (ghee-yu). בני שבט המנשה החיים בארץ נהגו לצרוך גהי במקום מושבם בצפון הודו. כיום בישראל יש מהם הצורכים גהי, אך מעט מאוד בהשוואה למקובל בהודו. להערכתי הסיבה לצריכה המועטה היא העובדה שהם לא הכינו בעצמם את הגהי, אלא קנו מן המוכן בשווקים ההודיים, וכאן בישראל זמינות הגהי נמוכה יותר. 

סמנה בתימן ובארצות ערב

בתימן מייצרים חמאה מזוקקת הנקראת סמנה או סאמנה (samne/samna). מחלב בקר או צאן.

בין יוצאי תימן החיים בארץ, יש הנוהגים להכין סמנה בתוספת זרעי חילבה קלויים.

עד לפני עשור או שניים, השימוש בחמאה מזוקקת בקרב יוצאי תימן בישראל היה גבוה. בתימן נהגו לצרוך סמנה על בסיס קבוע, הן כמזון והן כרפואה. השימוש בה החל כבר בגיל הרך, בו יצקו כל בוקר סמנה לגרונם של פעוטות. בנוסף, השתמשו בסמנה לעיסוי יומיומי של תינוקות עד גיל שנתיים.

במדינות הערביות במזרח התיכון, כדוגמת מצרים, מכינים סמנה מחמאת עיזים וכבשים. גם הבדואים בנגב מכינים סמנה.

במרוקו נקראת החמאה המזוקקת סמן (smen/sman). מקורה בחמאת עזים וכבשים והיא מבושלת בתוספת תבלינים כדוגמת קינמון.

ניטר קיבה באתיופיה

יוצאי אתיופיה מייצרים חמאה מזוקקת הנקראת ניטר קיבה (Niter kibbeh) ויש המכנים אותה בקיצור קיבה או קיויה. במטבח האתיופי נוהגים לבשל חמאה מזוקקת בתוספת תערובת תבלינים כגון קינמון (Cinnamomum zeylanicum), זרעי כוסברה (Coriandrum sativum), כמון (Cuminum cyminum) , קרדמון (elletaria Cardamomum) ובפרט בתוספת כורכום (Curcuma longa).

חמאה מזוקקת כמזון שומני

השומן שמכילה חמאה מזוקקת מורכב בעיקר מחומצות שומן רוויות. חומצות שומן רוויות מקושרות להעלאת רמות כולסטרול בדם ומהוות גורם סיכון למחלות שונות כדוגמת מחלות לב וכלי דם. למרות כל זאת, נראה כי חמאה מזוקקת יוצאת דופן, הודות לסוג חומצות השומן הרוויות שבה, כדוגמת חומצה בוטירית (butyric acid) וחומצה סטיארית (stearic acid).

בהשוואה לחומצות שומן רוויות אחרות, חומצה סטיארית מפחיתה רמות LDL כולסטרול (Mensink R.P. 2005).

חומצה בוטירית

חומצה בוטירית, או חומצת חמאה (שימו לב לדמיון בין butyric, הנגזרת ממילה יוונית שפירושה חמאה, לבין butter), שייכת לקבוצת חומצות השומן הרוויות קצרות השרשרת.

חומצה בוטירית מצויה באופן טבעי בחמאה, אך נוצרת גם במעי הגס על ידי חיידקים המצויים בו, בתהליך התססה של סיבים מסיסים המגיעים ממזון צמחי.

לחומצה בוטירית מיוחסת השפעה מגינה מפני התפתחות סרטן המעי הגס. חומצה בוטירית משמשת כמקור עיקרי לתהליכי הפקת אנרגיה בתאי המעי הגס. בניסויים שנערכו על תאי סרטן של המעי הגס ממקור אנושי, נמצא לרוב כי חומצה זו עיכבה שגשוש מהיר של תאים אלו, הגבירה התמיינות (differentiation = אופייניות תאית) ומוות תאי מתוכנן (אפופטוזיס - apoptosis) שלהם. לעומת זאת, במחקרים אחרים, לא הוכחה השפעה זו של החומצה הבוטירית. עקב המחלוקת נוצר המושג "פרדוקס הבוטיראט".

ההבדלים בתוצאות המחקרים מיוחסים להבדלים בשיטות המחקר, וביניהם: מחקרים במבחנה (in vitro) לעומת מחקרים בבעלי חיים (in vivo), הבדלים בעיתוי מתן החומצה הבוטירית, הבדלים במינון, הבדלים במקור החמאה הבוטירית – בדרך כלל מקורה בסיבים תזונתיים (Lupton J.R. 2004).

חמאה מזוקקת לעומת מרגרינה

בשונה מחמאה מזוקקת, מרגרינה מכילה חומצות שומן בלתי רוויות שמקורן מן הצומח. חומצות אלו הן נוזליות. כדי להקשות את הנוזל ולייצר ממנו מרגרינה מוצקה הניתנת למריחה, עוברות חומצות שומן אלו טיפול כימי, הגורם להעלאת שיעור השומן הרווי שמכילה מרגרינה ולהיווצרות חומצות שומן רוויות מסוג טראנס. חומצות טראנס מהוות גורם סיכון גבוה עוד יותר מחומצות שומן רוויות המצויות בחי (סיכון למחלות לב וכלי דם ומחלות כרוניות שונות).

מאחר שעלות מרגרינה זולה יותר מעלות חמאה, יש הנוהגים להכין תחליף חמאה מזוקקת ממרגרינה. תחליף זה אינו מומלץ מאחר שהוא מכיל ריכוז גבוה של חומצות שומן רוויות מזיקות מסוג טראנס.

ארגון הלב האמריקאי ממליץ להימנע מצריכת גהי (בגלל תכולת חומצות שומן רוויות).

השפעת צריכת חמאה מזוקקת על שומני דם ועל כולסטרול

במחקר על חולדות, הוסיפו לתזונה של קבוצת המחקר חמאה מזוקקת, ולתזונה של קבוצת הביקורת – שמן בוטנים. בחולדות שקיבלו חמאה מזוקקת, רמת הכולסטרול בדם הייתה נמוכה יותר בהשוואה לחולדות שקיבלו שמן בוטנים. בחולדות שקיבלו חמאה מזוקקת, הפרשת מיצי מרה עלתה באופן משמעותי. עלייה בהפרשת מיצי מרה מגבירה יציאה של מיצי מרה עם הצואה. אובדן מוגבר של מיצי מרה בצואה, מוביל לייצור מוגבר של מיצי מרה בכבד. על מנת לייצר מיצי מרה, משתמש הכבד בכולסטרול (Kumar M.V, et al. 2000).

במחקר על חולדות שנמשך 8 שבועות, נמצא כי צריכת חמאה מזוקקת בריכוז של 10%-2.5% מכלל התזונה, הובילה לשינוי בפרופיל שומני הדם. שינוי זה כלל הפחתה ברמות הכולסטרול הכללי, LDL כולסטרול, VLDL כולסטרול וטריגליצרידים. כמו כן הופחתו ריכוזי כולסטרול וטריגליצרידים בכבד (Kumar M.V, et al. 1999a).

פעילות נוגדת דלקת ונוגדת אלרגיה

חולדות שתזונתן הכילה חמאה מזוקקת הציגו הפחתה ברמות הפרוסטגלנדינים בדם והפחתה בהפרשת לויקוטריאנים על ידי מאקרופאגים. בנוסף, רמות החומצה האראכידונית בפוספוליפידים של המאקרופאגים ירדה כאשר תזונת החולדות הועשרה בכמויות גדולות של חמאה מזוקקת. ירידה ברמות רכיבים אלו יכולה להעיד על פעילות נוגדת דלקת ונוגדת אלרגיה (Kumar M.V, et al. 1999b).

צריכת חמאה או חמאה מזוקקת, מגנה מפני קרינה על-סגולית

הזנת עכברים בחמאה ובחמאה מזוקקת הגנה באופן משמעותי מפני דיכוי חיסוני עקב קרינה (photoimmunosuppression), בהשוואה לשמן חמניות ולמרגרינה.

השפעת החמאה והחמאה המזוקקת נבדקה בשני ריכוזים: 11.6% ו–39.7% אנרגיה ממקור שומן מכלל הדיאטה שקיבלו, כנ"ל לגבי שמן חמניות ומרגרינה. ההשפעה המיטיבה של החמאה והחמאה המזוקקת הייתה דומה בשני הריכוזים. הריכוז הגבוה של שומן בדיאטה (39.7%), קרוב לממוצע צריכת השומן בקרב הצפון אמריקאיים המוערך ב–35% אנרגיה ממקור שומן, בקירוב.

תוצאות מחקר זה מראות השפעה חזקה של הרכב חומצות השומן במזון, כגורם מווסת בתגובה החיסונית עקב קרינה.

המנגנון המדויק של פעולת ההגנה החיסונית אינו ברור, אך נראה כי אחד הגורמים העיקריים המעורבים הוא שינוי בהרכב חומצות השומן באפידרמיס (שכבת העור העליונה), בעקבות צריכת חמאה וחמאה מזוקקת. שינוי זה כלל הפחתה של 75%-64% בריכוז החומצה הלינולאית (חומצת שומן מקבוצת אומגה 6) באפידרמיס. שינוי זה בהרכב החומצה הלינולאית נצפה בצריכת חמאה כעבור 4 שבועות, ואילו בצריכת חמאה מזוקקת - כעבור שבועיים. השפעה חיסונית מיטיבה נצפתה כעבור 4 שבועות של צריכת חמאה וחמאה מזוקקת. לעומת זאת, צריכת שמן חמניות ומרגרינה הובילה לעלייה בריכוז החומצה הלינולאית באפידרמיס, שהשתקפה בדרגת הדיכוי החיסוני עקב קרינה. לאחר חשיפה לקרינה על-סגולית נוצרים באפידרמיס פרוסטגלנדינים מסוג E2 (PGE2) שמקורם במטבוליטים של חומצה לינולאית, ומשערים כי הם מעורבים ביצירת הדיכוי החיסוני (Cope R.B, et al.1996)

גהי עם צמחים להרגעה ונגד עווית

פורמולת צמחים איורוודית המכילה כלך (Ferula narthex), גרדניה (Gardenia gummifera), הל / קרדמון (Elettaria cardamomum), פשטה (בקופה - Bacopa monnieri) וחמאה מזוקקת, ניתנה לעכברים והציגה פעילות מרגיעה (CNS-depressant) ונוגדת עווית (Achliya G.S, et al. 2004).

האם חמאה מזוקקת נמרחת בקלות, לעומת חמאה?

כן, חמאה מזוקקת נמרחת בקלות רבה יותר, לעומת חמאה במידה והן מאוחסנות במקרר.

האם אפשר לטגן עם חמאה מזוקקת?

יש הנוהגים לטגן מאכלים מסוימים עם חמאה והשאלה המתבקשת היא האם טיגון עם חמאה מזוקקת אפשרי גם הוא.

טיגון בחמאה מזוקקת עדיף על פני טיגון בחמאה רגילה כי חמאה מזוקקת היא למעשה שומן מזוקק. לעומת חמאה מזוקקת, חמאה רגילה שלא עברה זיקוק, מכילה רכיבים נוספים על שומן כדוגמת חלבוני חלב. העובדה כי חמאה מזוקקת היא שומן טהור או כמעט טהור, הופכת אותה לעמידה יותר בחום בהשוואה לחמאה רגילה.

ככלל, חשוב לדעת שכדאי להמעיט בטיגון ככל שניתן.

האם חמאה מזוקקת מכילה לקטוז?

חמאה מזוקקת לא אמורה להכיל לקטוז ואם היא מכילה, הכמות תהיה זניחה. במרבית המקרים, חמאה מזוקקת נסבלת טוב אצל אלו עם מחסור בלקטאז הסובלים מאי סבילות ללקטוז.

האם חמאה מזוקקת מכילה קזאין?

חמאה מזוקקת לא אמורה להכיל קזאין ואם היא מכילה, הכמות תהיה זניחה.

במרבית המקרים, חמאה מזוקקת נסבלת טוב אצל אלו הסובלים מאי סבילות לקזאין. קזאין הוא אחד מחלבוני החלב ויש כאלו המפתחים תופעות גופנית בעקבות צריכה שלו. ככל הנראה התופעות האלו נובעות מרגישות מסוימת לקזאין.

חשוב מאוד לשים לב כי מדובר ברגישות לקזאין ולא לאלרגיה למוצרי חלב. אלרגיה למוצרי חלב היא מצב שונה לחלוטין ואכילת מוצרי חלב שונים עלולה לסכן חיים. לכן אם יש אלרגיה למוצרי חלב יש להימנע מצריכת מוצרי חלב, לרבות חמאה מזוקקת. במקרים בהם יש אלרגיה למוצרי חלב, יש להתייעץ עם אנשי מקצוע מתאימים לפני צריכת מזונות בהם יש חשש או ספק לנוכחות רכיבי חלב.

האם חמאה מזוקקת היא מוצר חלב?

כן, חמאה מזוקקת היא מוצר חלב כי היא מיוצרת מחלב. אולם בשונה ממוצרי חלב כמו חלב ניגר או גבינות מסוגים שונים, חמאה מזוקקת לא מכילה לקטוז או קזאין וגם אם כן היא תכיל כמויות זניחות שלהם, במקרה ולא נעשתה הפרדה מספקת של השכבות שנוצרו לאחר המסת החמאה. העובדה הזו מאפשרת לצרוך חמאה מזוקקת למרבית אלו עם אי סבילות ללקטוז או אי סבילות לקזאין.

ממה מכינים חמאה מזוקקת?

חמאה מזוקקת אפשר להכין מחמאת בקר, חמאת עיזים או חמאת כבשים.

האם חמאה מזוקקת עמידה יותר לעומת חמאה רגילה?

כן, חיי המדף של חמאה מזוקקת ארוכים יותר והיא עמידה יותר לעומת חמאה רגילה.

בנוסף לכך, חמאה רגילה נשמרת בקירור, בעוד וחמאה מזוקקת יכולה להישמר בחוץ בתנאים נאותים.

האם מומלץ לצרוך גהי (חמאה מזוקקת)?

על פי השימוש המסורתי ועדויות מחקריות, נראה חמאה מזוקקת (גהי) יכולה להשתלב בתפריט בריא, עם זאת, על פי ארגון הלב האמריקאי מומלץ להימנע מצריכת גהי.

על פי הגישה התזונתית שלנו בה אנחנו ממליצים על תזונה שעיקרה מהצומח, במקרה וצורכים מזון מהחי כגון גהי, ההמלצה שלנו היא לצרוך גהי כתבלין ולא כמרכיב עיקרי או יחיד של שומן בתפריט.

ברפואות מסורתיות כמו רפואה איורוודית ובתזונה מסורתית בתרבויות שונות, נהוג לצרוך חמאה מזוקקת המכילה תבלינים או צמחי מרפא, ונראה כי הנוהג הזה יוצר עסקת חבילה משולבת בריאה יותר.

סיכום

מאמר זה תומך בשימוש המסורתי בחמאה מזוקקת (גהי), כפי שמקובל באיורוודה ובתרבויות נוספות, הן כמזון והן כנשא של צמחי מרפא. עם זאת, אין הכוונה שחמאה מזוקקת תהיה מרכיב עיקרי או יחיד בתזונה, אלא שימוש מתון לתיבול המזון.

לא משנה איך תקראו לחמאה מזוקקת: סמנה, גהי, ניטר קיבה או גהי-יו, העדויות המחקריות מצביעות על כך כי חמאה מזוקקת מתאפיינת בהשפעות בריאותיות בהיבטים שונים כדוגמת הפחתת כולסטרול ושומני דם, פעילות נוגדת דלקת ונוגדת אלרגיה והגנה מפני קרינה על סגולית.

על פי העדויות הקיימות, אין עוררין על כך שחמאה מזוקקת עדיפה על פני מרגרינה. בהתייחס לנתונים שלעיל, נראה כי אין מומלץ להגזים בצריכתה ויש עוד מקום רב לביצוע מחקרים נוספים על חמאה מזוקקת והשפעתה על הבריאות, לטוב או לרע.

ארגון הלב האמריקאי ממליץ להימנע מצריכת גהי. כאמור, ימים ומחקרים נוספים יגידו אם הנחיית ארגון הלב האמריקאי מוצדקת או אם יוכח מעל לכל ספק כי גהי המצוי בתזונה מסורתית יכול לשמש כרכיב מזון פונקציונלי מיטיב עם הבריאות.

המאמר מבוסס על מאמר שכתב יוסי שבח ופורסם ב"קול הצמחים" כתב העת של עילם - העמותה הישראלית לצמחי מרפא.


Go Back  Print  Send Page




 

[Top]

המרכז לתזונה פונקציונלית פועל משנת 1993.

האתר מרכז ידע חשוב בתחומי תזונה נכונה, בריאה, מאוזנת ומבוססת מדע ומסורת, לרבות תזונה פונקציונלית, מזון פונקציונלי, דיאטה, מתכונים בריאים, תוספי תזונה, צמחי מרפא ותבלין.

התלמידים שלנו מתייחסים לאתר כסוג של אנציקלופדיה תזונתית וכמקור לקבלת תשובות מהימנות המבוססות על ניסיון רב שנים, לשאלות בנושאי תזונה.

אנחנו מזמינים אתכם להצטרף לקהילת החברים שלנו, ולקבל במתנה הרצאות מעשירות. ההרצאות מתקיימות אונליין ומיועדות לקהל הרחב ולקהל המקצועי, בהתאמה.

המרכז לתזונה פונקציונלית

לשליחת הודעה בווטסאפ:
 



תנאי שימוש
 תקנון דיוור מפת אתר

Page copy protected against web site content infringement by Copyscape

© כל הזכויות שמורות functional-nutrition.co.il יוסי וענת שבח ©
אין לעשות שימוש פומבי או מסחרי כלשהו בתכני האתר, כולל אך לא רק, העתקה, תקצור, שכפול, פרסום, הוצאה לאור, הכנסת שינויים, מכירה, הפצה או הצגה.
החומר המופיע באתר ניתן להורדה ולשימוש אישי בתנאי שישמרו זכויות היוצרים.

Page copy protected against web site content infringement by Copyscape