טיפול טבעי בשפעת או בהתקררות באמצעות תזונה, צמחי מרפא ותוספי תזונה

מאת: יוסי שבח Ph.D, R.Na, נטורופת מומחה בתזונה פונקציונלית ובצמחי מרפא

הכתבה פורסמה לראשונה באתר מעריב nrg

החורף מתקרב והסתיו כבר בפתח. ניתן לראות את נדידת הציפורים, לחוש את חול הים הקריר בהליכה על שפת הים בשעות הערב. בקרוב מאוד נתקל בריחות הנעימים של אדמה לחה לאחר הגשם הראשון... נשמע נחמד ופסטורלי עד מאוד, אך לעיתים אנו נתקלים גם בדברים נעימים פחות כמו מחלות חורף הצצות להן עם תחילת החורף. בכתבה הבאה נלמד כיצד להתמודד בדרכים טבעיות במחלות חורף. 

התקררות או שפעת....?

אנשים לעיתים מבלבלים בין שפעת להתקררות. אמנם התקררות ושפעת נגרמים עקב נגיפים (וירוסים), ונוטים לחלות בהם יותר בעונת החורף, אך עדיין יש ביניהם הבדלים.  תסמיני השפעת נוטים להתפתח במהירות והנם בדרך כלל חמורים יותר מהתסמינים האופייניים להתקררות. 

התקררות היא לרוב ביטוי קל של זיהום נגיפי באזור האף והגרון המגיעה לשיאה בתחילת החורף והאביב.

תסמיני התקררות: אף גדוש ונוזל, התעטשויות, שיעול,  חוש טעם וריח מופחתים, כאב גרון (חום אינו שכיח במצב זה).

שפעת היא זיהום נגיפי של מערכת הנשימה המופיעה בצורה נרחבת לקראת סוף הסתיו או תחילת החורף בכל שנה. תסמיני השפעת: חום גבוה, שיעול, צמרמורות, כאבי שרירים, חולשה, כאבי ראש.

ישנם שלושה סוגים של וירוס השפעת: A, B ו- C.

כמגיפה מקומית מתפרצת השפעת בכל 1 – 3 שנים וכמגיפה כלל עולמית, בכל 10-15 שנים. התפרצויות השפעת הנרחבות והקשות ביותר נגרמות ע"י נגיף השפעת A ונגיף השפעת B, עקב נטייתם לעבור שינויים. מאחר ונגיפי השפעת עוברים שינויים, לגוף יש קושי לפתח חיסון טבעי. זו הסיבה שבכל שנה אנו עלולים לחלות שוב בשפעת.

הטיפול הנטורופתי נחלק במקרה זה לשלושה: תזונה, תוספי מזון וצמחי מרפא.

תזונה פונקציונלית

בלי סוכר ובלי ממתקים!

מומלץ להימנע מצריכת סוכר פשוט ומוצריו כדוגמת ממתקים, משקאות ממותקים עוגות עוגיות וכו'.

הסיבה להימנעות זו טמונה בעובדה כי סוכרים פשוטים מאטים את תנועתיות תאי הדם הלבנים ובכך פוגעים ביכולת החיסונית ובהתמודדות נגד גורם המחלה. מיצי פירות נכללים בקטגוריה זו אך לא פירות שלמים.

מזונות עשירים בוויטמין C

מומלץ לצרוך מזונות העשירים בוויטמין C, מאחר והעלאת ריכוזו בתאי הדם הלבנים תגביר את תנועתם ואת יכולתם החיסונית.

מזונות עשירים בוויטמין C כוללים פטרוזיליה, פלפל אדום, קיווי, גויאבה ואצרולה. גם פירות הדר מכילים ויטמין C, אך בכמות פחותה משמעותית מהמזונות שהוזכרו.

פרי האצרולה מכיל כמות אדירה של ויטמין C, כ-1900 מ"ג ל-100 גר' פרי. ניתן להשיג כפרי קפוא ברשתות המזון השונות.

מזונות עשירים בבטא קארוטן

בטא קארוטן הוא אחד הצבענים המקנה לצמחים מסוימים את צבעם הכתום

מומלץ לצרוך מזונות העשירים בבטא קארוטן, מאחר והעלאת ריכוזו בתאי הדם הלבנים תגביר את תנועתם ואת יכולתם החיסונית.

מזונות עשירים בבטא קארוטן  כוללים גזר, דלעת, בטטה, דלורית ופטרוזיליה.

לגבי פטרוזיליה עולה שאלת צבעה הירוק והרי אמרנו כתום. כלורופיל, פגמנט המצוי בעלים ומקנה להם את צבעם הירוק, מסתיר את צבע הקרוטנואידים הנגלים לעין לאחר התפרקות הכלורופיל.

חשוב לציין כי הזמינות הביולוגית של קארוטנואידים כולל בטא קארוטן משתפרת בבישול ובתוספת שמן (מומלץ שמן זית איכותי).

שום

מומלץ לצרוך שום חי הידוע בפעילותו רחבת הטווח נגד גורמי מחלה שונים.

לאמיצים שבינינו מומלץ לאכול בתקופת החורף 1-2 שיני שום (חי ולא מבושל) ביום, או אחת ליומיים כטיפול מונע.

כיצד נפחית את ריח השום?

במידה ומתקבלות תלונות עקב השפעתו האנטי סוציאלית של השום ניתן להפחית את ניחוחות השום בעזרת אכילת פטרוזיליה, כוסברה, או שמיר.

תוסף ויטמין  c- כן או לא?

ויטמין C הוא ויטמין שנוי במחלוקת לגבי השפעתו במחלות חורף, חלק מהמחקרים מראים כי הוא אינו מאיץ ריפוי בזמן המחלה וחלק מראים את יעילותו כטיפול מונע.

מניסיוני הטיפולי אני יכול לספר על מטופלים שבמשך שנים סבלו מהתקררות ושפעת בתדירות גבוה, בפרט בחורף ומרגע שנטלו באופן קבוע כדור אחד של ויטמין C (אלף מ"ג לכדור) ליום כמניעה, פחתה התדירות או כמעט חלפו אותן התקררויות ושפעות חוזרות.

ההמלצה היומית למניעה עומדת על 1000 מ"ג ביום. לעיתים נטילת מינון זה בתחושות הראשונות להופעת ההתקררות או השפעת מסייעת למניעת התקדמות המחלה. בזמן המחלה ההמלצה עומדת על 1000 מ"ג X 3 ביום *. היעילות תגבר ככל שהשימוש יהיה מוקדם יותר.

מומלץ להשתמש בתכשירי ויטמין C בעלי שחרור מושהה מאחר ושחרור מושהה מאפשר לויטמין C להיספג בהדרגה ולא בבת אחת, עובדה המקנה יתרון לוויטמין מסיס מים כגון זה המתפנה מהגוף באופן מהיר יחסי.

* תוסף ויטמין C – זהירות בשימוש

ההמלצה המותרת לנשים הרות עומדת על 500 מ"ג ליום.

קיימת הגבלה בצריכת ויטמין C לאנשים הסובלים מבעיות כליה כדוגמת אבני כליה וההמלצה היא לא לעבור מינון של 1000 מ"ג ליום.

צמחי מרפא

צמחים תרמוגנים הם צמחים המעלים את חום הגוף.

עלייה בחום הגוף היא אחד ממנגנוני הסיוע למערכת החיסון. עליית חום הגוף ממריצה את תנועתיות כדוריות הדם הלבנות ומגבירה ייצור אינטרפרון.

אינטרפרון הוא חלבון המשתתף בתהליך החיסוני נגד וירוסים.

לחלוט על מנת שלא לחלות - ג'ינג'ר וקינמון

בשלבים הראשונים של ההתקררות או השפעת, בשלב בו ישנה תחושה ראשונית של התקררות ואי נוחות. חלטו כפית גדושה של אבקת קינמון בתוספת כרבע כפית ג'ינג'ר (או פחות עקב חריפות הג'ינג'ר) וקמצוץ אבקת ציפורן בכוס מים רותחים, ערבבו והשהו כ-5 דקות, הוסיפו מיץ לימון טרי (חצי לימון-לימון שלם) ושתו כ-3-4  כוסות ביום (מומלץ לבלוע את כל תוכן הכוס, כולל המשקעים). ברוב המקרים התפתחות המחלה נעצרת ונסוגה. יש להימנע משימוש בטיפ זה במצבים בהם חום הגוף גבוה, לנשים הרות, חולי לב וכאלה הסובלים מיתר לחץ דם.

מומלץ במהלך החורף לשתות באופן קבוע חליטת ג'ינג'ר וקינמון, בפרט אנשים הסובלים מקור באופן קיצוני.

אכינצאה ואסטרגלוס

קיימים צמחים שונים המקובלים להמרצה חיסונית, במאמר זה אזכיר שניים מהם, קיפודנית (אכינצאה) וקדד (אסטרגלוס). אחד ממנגנוני ההשפעה של צמחים אלו נובע הודות לנוכחות פוליסכרידים המעודדים וממריצים את פעילות תאי הדם הלבנים.

בין שני צמחים אלו קיים הבדל הנוגע למשך השימוש בהם. קיפודנית הוא צמח שהגיע אלינו מרפואת הצמחים של ילידי אמריקה והשימוש בו מיועד לטווח קצר, לזמן בו מתרחשת המחלה החריפה, לרוב מדובר בשימוש של מס' ימים עד מס' שבועות. היעילות הגבוהה ביותר בקיפודנית מתקבלת בשימוש במיצויים כוהליים. לעומת זאת, השימוש באסטרגלוס שהגיע אלינו מרפואת הצמחים הסינית, יכול להתאים כמניעה ולאורך זמן והיעילות הגבוהה ביותר מתקבל בשימוש בתמצית יבשה (Dry extract) בכמוסות. ניתן ליטול את שני הצמחים בו זמנית.

אכניצאה שנויה במחלוקת

לא מעט נשמעות ביקורות הנוגעות ליעילות צמחי המרפא ובפרט לגבי אכינצאה מעצם היותו צמח מאוד פופולרי. אין ספק כי חלק מהביקורות מוצדקות וכי תחומי הרפואה האלטרנטיבית והמשלימה צריכים לעמוד תחת ביקורת, הן עצמית והן חיצונית, אך ביקורת זו צריכה להיות עניינית תוך שימת לב לפרטים חיוניים. להלן דוגמה מייצגת.

במאמר שפורסם במגזין ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין, נכתב כי תוצאות מחקר באכינצאה נגד זיהומי רינו-וירוס (כגון וירוס שפעת) הציגו חוסר יעילות של האכינציאה. כשבחנתי את נתוני המחקר הבחנתי כי המינון שניתן לנבדקי המחקר עמד על 4.5 מ"ל ליום תמצית אלכוהולית של שורש קיפודנית צרת עלים (Echinacea angustifolia). מינון זה נמוך משמעותית מהמינון הניתן לרוב ע"י המטפלים בצמחי מרפא העומד על 15-30 מ"ל ליום, מינון טיפולי זה גבוה פי 3.3 – 6.6 בקירוב מהמינון שניתן במחקר (חשוב לציין כי מנסיוני הטיפולי, לעתים גם מינונים נמוכים מהצמח העומדים על 2.5 מ"ל X 3 ביום משפרים את מצב המטופל, תלוי בגורמים שונים כמו עוצמת המחלה ומצבו הכללי של המטופל).

כלומר עורכי המחקר היו צריכים להוסיף קבוצות מחקר נוספות במינונים גבוהים יותר - רק כך ניתן לבצע מחקר יעיל בתחום צמחי המרפא, בפרט כשהמינונים הטיפוליים המקובלים ע"י בעלי המקצוע גבוהים מהמינון האקראי שבוחרים עורכי המחקר. עוד אוסיף ואומר, כי גם אם מינון הצמח ידוע וברור, מן הראוי במחקרים העוסקים בצמחי מרפא, לקיים קבוצות נבדקים שונות בטווחי מינון שונים, נמוכים וגבוהים מהמינון המומלץ והידוע.

המלצה מהמטבח הפונקציונלי

מרק כתום: בישול גזר/בטטה/דלעת/דלורית או שילוב ביניהם, תיבול בג'ינג'ר (מומלץ ג'ינג'ר טרי עקב טעמו וריחו הידידותיים יותר מהיבש. ניתן להשיג בשווקים וחנויות הטבע והתבלין) מומלץ לרסק את המרק במעבד מזון.

טחינה בהכנה ביתית: ערבוב טחינה גולמית עם הרבה מיץ לימון טרי, פטרוזיליה בנדיבות ושום טרי ללא מעצורים.

© כל הזכויות שמורות functional-nutrition.co.il יוסי שבח ©